text

  • מדד המגדר של שוות

    מדד המגדר של שוות –המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים, הוא כלי לבחינת רמת האי-שוויון בין גברים לבין נשים בישראל לאורך זמן.

    מדד 2015 מציג תמונה מפורטת של מצב האי-שוויון באחד עשר תחומי חיים שונים: השכלה, עבודה, מגדור מקצועי, בריאות, עוני, מצב משפחתי, זמן, אלימות, עוצמה פוליטית וכלכלית, וכן אי שוויון בחברה הערבית, ואי שוויון בפריפריה. המדד מאפשר למדוד את רמת האי שוויון בכל תחום בנפרד, ובו בזמן להציע תמונה כוללת של מצב האי-שוויון המגדרי בישראל.
    מדד המגדר הוא הראשון מסוגו הבוחן אי-שוויון מגדרי במגוון רב של תחומי חיים בתוך אותה מדינה ולכן נותן תמונת עומק של המבנה החברתי הממוגדר בישראל.
    מדד המגדר נועד לשמש מצפן מדיניות למקבלי החלטות ולגורמים ממשלתיים וציבוריים במדינת ישראל.
    מדד המגדר מספק לארגוני נשים ולגורמים בחברה האזרחית מצע לפעילותם לשינוי יחסי הכוח המגדריים ולקידום צדק מגדרי בישראל.

  • סיכום תוצאות מדד המגדר לשנת 2015

    הממצא הבולט ביותר המתקבל מהתמונה הרב-שנתית של אי-השוויון בין נשים לגברים בישראל הוא שאין כמעט הבדל בין שנת המדידה הראשונה – 2004 ובין שנת המדידה הנוכחית – 2013. במהלך עשור שלם של נתונים לא ניתן לזהות צמצום ממשי של האי שוויון המגדרי. אמנם היו עליות ומורדות במהלך השנים שנבחנו, אך לא ניתן להצביע על מגמה אחידה של צמצום האי-שוויון.

    צמצום מסויים באי-שוויון בשנים האחרונות בולט בשלושה ממדים:  החברה הערבית,  העוני והעוצמה אך צמצום זה נובע בחלקו מהרעה כללית בהיבטים תעסוקתיים בקרב גברים ונשים כאחד, ולא משיפור במצבן של נשים.  עם זאת, על אף השיפור, עומק האי-שוויון בכל הממדים נותר גבוה, במיוחד בממדי העוצמה, שוק העבודה והמגדור מקצועי. ממצאים אלה מעידים על האתגר העצום והמתמשך שעדיין ניצב לפנינו בכל הנוגע לקידום השוויון בין נשים לגברים בישראל. 

    אחד הגורמים העיקריים ליציבות הפער המגדרי ולמגמה המתונה,  אך לא חד-משמעית,  של צמצומו הוא עומק הפער בממד שוק העבודה.  בכל האינדיקטורים בממד זה ההשתתפות בשוק העבודה, השכר , שיעור עובדי חברות כוח אדם,  חלקיות המשרה ועומק המגדור המקצועי — הפער עמוק ויציב.  כמו כן,  הפער המגדרי בממד העוצמה הוא העמוק והיציב ביותר לאורך השנים

    אף שבציבור שוררת תחושה שהעבודה הפמיניסטית הושלמה, הנתונים מעידים שעדיין יש פערים הטבועים עמוק במבנה שוק העבודה, בממד העוצמה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות – הפריפריה והחברה הערבית. האלימות נגד נשים לא פחתה ונשים עניות מגברים. התחום היחיד שנמצא בו שיפור מתמיד הוא תחום ההשכלה הגבוהה, אך המדד מגלה כי אין די ברכישת השכלה לצמצום הפערים המגדריים בתעסוקה, וכי ההשכלה אינה מביאה להשתלבותן של נשים במשרות מתגמלות יותר או לטשטוש ההבחנה בין מקצועות "נשיים" למקצועות "גבריים", כך שהפערים בשוק העבודה ובפוליטיקה נותרו כשהיו. עול המשפחה והבית עדיין מוטל ברוב המקרים על נשים, וכתוצאה מכך הן עובדות במשרות חלקיות הרבה יותר מגברים.

להורדת הדוח המלא

FacebookTwitterGoogle+WhatsAppEmail